צ'ופצ'יק בדרך הביתה :)

אחרי סבב 10 בבוקר תכננו שזהבה תצא לכיוון מאיר להיות עם צ'ופצ'יק (אלון) – צ'ופצ'יק מכיוון שהוא יצא  האחרון ולכן הוא הצ'ופצ'יק של הלחמניה בסנדביץ (נוגה היא הלחמניה ואיתי מן הסתם הוא השנדביץ).

בעודה מתארגנת, הטלפון מצלצל עם מספר קידומת של בית החולים – צ'ופצ'יק שוקל 1.915 והוחלט לשחרר אותו 🙂 – איזה שמנמן.
זהבה, שפעם אחרונה נהגה בשלהי נובמבר שנה שעברה, ועוד על רכב אחר לחלוטין – קיבלה שיעור מזורז על מיניבוס ויצאה לסיבוב במושב – לראות
שאינסטינקט האופניים שלה תקין – עברה בהצלחה.

אז זהו – עכשיו היא אורזת תיק ונוסעת לקחת את החלק השלישי בפאזל הביתה 🙂 – איזה כיף.

חוסר אונים – פעם ראשונה

באחד הימים, כשאיתי (שנדביץ) היה עוד פגיה, לקחו לו דם לבדוק את רמת הסוכר שלו.
הדם נלקח מהידיים או מהרגלים.
באותו מקרה אמור הגוזל שכב לו על הבטן, פניו אל החיתול והאחות דקרה אותו בעקב רגל ימין ולקחה לו דם.
כמובן שהגוזל החל לבכות ואני מנסה לנחם אותו בליטופים ונשיקות.
כשסיימה החזקתי לו את צמר הגפן על הדקירה ואז הפכתי אותו על הגב.
המראה הבא שבר את ליבי – הגוזל שכב שם, עם דמעה אחת מנצנצת שזלגה על לחיו….
לך תסביר לגוזל הזה שבסך הכל רצינו בטובתו – חוסר אונים.