מלכודת זבובים

אין כמו BBQ טוב לשבת בצהריים, כדי להכניס אותי למוד כתיבה, חצי משועשע, חצי מנומנם.
ואם כבר BBQ, אז אי אפשר בלי זבובים, ואם כבר כתיבה בבלוג, אז על ילדים.
מכאן שילדים, הם כמו זבובים – רק מעט יותר מעצבנים.
לפעמים, אני מרגיש כמו גוש חרא, פשוט כי הם לא מפסיקים להיצמד.
מה ביקשתי כבר בשבת בבוקר ? קצת שקט, אני אפילו לא קטנוני, ולא חייב שיבוא בקופסא.
להמשיך לקרוא מלכודת זבובים

חרא של תקשורת…

אזהרה : (לא לבעלי קיבה רגישה / לא לקריאה בעת אכילה)

טוב, זה שהם כבר גמולים זה ידוע, אושר גדול למרות הפיספוסים פה ושם.

כמו כל מכונה טובה ומשומנת, (בנים של אבא) ברגע שמשהו מסיבי נכנס לפה, מקום חייב להתפנות, וכך אנחנו מוצאים את עצמו באמצע הארוחה עם שני מחרבנים.
להמשיך לקרוא חרא של תקשורת…

איזה שיעמום…

תקופת החגים, אתם יודעים איך זה, המון המון המון זמן ביחד עם הילדים.
הרבה הורים מתכננים מראש את התעסוקה לימים "הנוראים" הבאים עלינו לטובה, רק לא להתקע עם הילדים בבית – איזה טירוף.
בהחלט להעביר את הימים הנוראים בין 4 קירות יכול להיות מתסכל. עם זאת, אני מוצא אותנו יושבים ומסתכלים על הילדים מעסיקים את עצמם, ולאו דווקא ביחד.
נכון שהיתרון הקבוצתי הוא ענק, והגינה בבית מוסיפה את אפקט ה"תלת מימד" – אתה רואה אותם מתרחקים, נעלמים ושוב חוזרים מהצד השני -אך לא מעט מהזמן, הם משחקים כל אחד עם עצמו.
אחד מצליף בעץ עם מקל, השני שוכב על הדשא ובוהה, והשלישית, משחקת עם השרשרת שלה (אלה דוגמאות נבחרות כמובן).

בלי יותר מדי טלויזיה, בלי יותר מדי גירויים אלקטרונים (למרות שלא חסר בבית, ראו ערך מכונת כביסה).
פשוט להשתעמם, לשבת ולבהות, להעסיק את עצמך – בקיצור, להיות ילדים.

אני מתגעגע לימים האלה בילדות, שפשוט היה מ-ש-ע-מ-ם!

פצוע ראשון בגן…

יההההההההה! זהו, היום רשמית הילדודס גדלו!
העמיסו כל אחד על גבו את התיק החדש והנוצץ, ארוז בכל טוב של בגדים וכוס מים, והלכו בפעם הראשונה לגן – כמו גדולים – לשעתיים שלמות.

להמשיך לקרוא פצוע ראשון בגן…