יום שישי את יודעת…

יש בעיר מסיבה, כך לפחות כתב יעקב גלעד.
בכל מקרה, לא תכננו לרקוד כל הלילה – רק ללכת לגן סה"כ. אבל יום שישי הוא יום מיוחד.
ראשית, הוא יום קצר, סיבה מצוינת לחגיגה לילדים, לא מבין למה, הרי הם תקועים איתנו ההורים מהצהריים וצריכים למצוא דרכים חדשות ויצירתיות כדי לשגע אותנו – הייתי בטוח שהעניין הזה הוא הדדי ;). להמשיך לקרוא יום שישי את יודעת…

Happy 4th Birthday

זהו – עכשיו זה רשמי!

לפני 4 שנים, בשעה זו הם הגיחו – השלישיה המנצחת!
לא יאומן איך שהזמן טס. חווית ההורות הזו, מלאת הריגושים, החוויות, התסכולים, הבכיות, המחלות, התרופות, המשחקים, הצחוקים, התמונות, השירים, הריקודים, הארוחות, המקלחות, ההרדמות, הטיולים, המשפחה, החברים – טס לה, במהירות האור.

הכנופיה

להמשיך לקרוא Happy 4th Birthday

Say What ?

התכוונתי לכתוב על העניין עוד כשזה יצא לאוויר.

לפני כמה שבועות הילדים הגיעו הביתה עם משהו חדש.
בשיחות בינם לבין עצמם, ומספר התפלקויות גם איתנו בשיחה הם שלפו את המשפט "אתה לא מחליט עלי!".

"Say What ?!?"…. הייתי בהלם בפעם הראשונה. מאיפה לעזאזל זה הגיע ?
לרגע לא חשבתי שזה מהגן.
להמשיך לקרוא Say What ?

"בשלושה העתקים בבקשה…"

וואו… המון זמן לא כתבתי, האמת שאני לא יודע למה, אבל הנה… חזרתי.

פעם (היום קצת פחות בזכות הטכנולוגיה) היית נדרש בפניה לגוף מסוים, לרוב רשות כלשהי, להגיש בקשה בשלושה העתקים, ומי שהתמזל מזלו והשיג "נייר קופי" – קיצר את הדרך.

הנה סיפור מהחופש הגדול, כשבוקר אחד נסעתי לעבודה וקרן נשארה עם הילדים.
בדרך קיבלתי שיחת טלפון מהבית, הזאטוטים היו על הקו.
אלון פצח בסיפור שהיום אין גן, ונוסעים עם אמא למיכל, ושירה, ויעקב, וסבתא בטי.
"איזה כיף" עניתי, והשפורפרת הועבר לנוגה.
"אבא! היום אין גן!" צהלה הזאטוטה. "אנחנו נוסעים לשירה ומיכל, ואביטל, וסבתא בטי, ויעקב".
"וואוו, איזה כיף" עניתי בצהלה, לא מופתע, עם ציפיה לבאות.
איתי קיבל לחזקתו את השפורפרת והכריז : "אבא, אנחנו נוסעים לשירה, ומיכל, ויעקב, וסבתא בטי!"
"איזה כיף לכם!" עניתי, מנסה לחדש ולא להרגיש בעצמי כ"נייר קופי" – בכל זאת, דוגמא אישית ומוביל דעת קהל (לפחות בעינייהם).

ככה זה עם שלישיה, בשלושה העתקים…