קוקו…

מאירועי הפוסט הקודם…

אז אחרי שהתארגנו אתמול בבוקר, שמנו פעמינו לכיוון הרכב.
המרחק – 15 מטר + 3 מדרגות רחבות ונמוכות.
המכשולים שבדרך, גינה, חול, צמחים, צינורות, טפטפות וירקות (כן כן, שיח החצילים המפואר שלנו).
הזמן האידיאלי להכניס ילד לרכב, מבלי ששאר אחיו יצליח לגרום לנזק ממש או ליכלוך עצמי בלתי הפיך (לא כולל מקלחת והחלפת בגדים) הוא 7 שניות – מטכ"לי.
הצלחתי לעמוד ב-10, לפחות לצערי למרות שלא נגרם כל נזק לצד ג'.

אז נכנסנו לרכב, לקחתי את התיק, נתנו נשיקה לבובה ויצאנו לדרך.
לקראת צומת בית ליד נזכרתי ש… רגע! הילדים איתי, המשפחתון בכפר יונה – אוקי, נסתובב.
בעוד אנחנו עושים את דרכנו חזרה בכיוון כפר יונה, אופס! שיט! התיק של הילדים.
שוב השתנו התוכניות ועשינו את דרכנו חזרה הביתה, לקחת את התיק – סעאמק.
אני כבר אמרתי שאין כמו אמא ?

למזלי הכנופיה, מטילטולי הרכב נרדמו להם.. לבסוף הגענו למשפחתון שמחים ומנומנמים.

הבוקר תכננתי להקדים את הכנופיה.
ידיעות המודיעין והערכת המצב היתה, שאם הם הלכו לישון יחסית מאורח, ב-20:15, הם יקומו יחסית מאוחר, ולכן שמתי שעון ל-04:30,
כדי שאקום, אתארגן, אתקלח ואתכונן למתקפה עם שחר.

ב-04:25 צילצל השעון, הביולוגי של אלון – החלוץ התעורר – סעאמק.
התיישבנו בספה בפינת המשחקים, ותוך כדי שהוא מסונוור מהצורות הלא ברורות והדגים בערוץ הופ, הכנתי את קוקטייל החלב הקבוע של הבוקר.
10 דקות לאחר מכן התעורר חוזליטו האמצעי.
נו שויין – כל מה שאני חושב עליו עכשיו זה איך אני מתקלח מבלי לראות את הבית בוער מבעד לזגוגית המקלחון כשהצמד חמד האלה חופשיים ללא כל רסן ?!?!
אז החלפנו חיתולים ובגדים – ואז בא לי החזון.
את ה-"עוקץ" (מעמד התכשיטים והאביזרים של קרן) דחפתי אל חדר הארונות, משאיר את חדר השינה עם מיטה נטו, ובכך יכולתי להשאיר את דלת חדר המקלחת פתוחה.
כמובן שקריוס ובקטוס הגיעו ישר לצפות בהצגה הכי טובה (אולי כי היחידה כרגע) בעיר – אבא מתקלח.
היה מופלא בינהם שגם אבא מתקלח, ולא רק הם כל ערב, וכמובן שהסיום המרגש בהדרן עם מברשת השיניים סחף את הקהל כולו במחיאות כפיים סוערות וקריאות צהלה – אנחנו לא המפגרים היחידים שעושים את התנועות המגונות האלה עם המברשות.

אז למה קוקו בעצם אתם שואלים ???
אתמול הסתבכתי עם הקוק של נוגה – ויצא לי משהו לא ברור בצורת בליל שיערות קשורות בגומיה, לא כ"כ מוסבר.
הבוקר – אמרתי זובי! אני לא נופל בפח הזה שוב – לא צריך גומיה! בשביל מה יש סיכות ??? אני גאון אני יודע.
2 סיכות אדומות לגברת עשו את העבודה במהירות ויעילות מדהימה!
אבל עליה וקוץ בה…

גם קריוס ובקטוס התחילו לצעוק "קוקו! קוקו!" והצביעו על הסיכות האדומות, כמו שתי מטילות עצבניות.
טוב, ביקשו ? יקבלו! איתי קיבל זוג סיכות כחולות ואלון סגולות – 3 גראציות ישבו להן על הספה וקירקרו "קוקו! קוקו! קוקו!"

 


4 תגובות בנושא “קוקו…”

  1. גדול! כותב מקסים ונראה לי אבא למופת.

    לכמה זמן קרן נסעה?
    כל הכבוד על ההישארות לבד עם כולם.

  2. אין ספק שניתן להוריד בפניך את הכובע אבל יותר לקרן! באמת לכמה זמן היא נסעה? וכל הכבוד לה על השחרור שנתנה לעצמה מהחיים – באמת אישה מדהימה מצאת! אך במקרה בת דודה שלי 🙂
    אבל תגיד… גם לי יש 3 ילדים לא באותו גיל כמובן אבל לא ברורה לי סוגיית השעה המוקדמת שהם קמים?? אם אצלי מישהו היה מתעורר לפני 06:30 הם היו מוצאים אותי הרבה בחו"ל 🙂
    בהתנדבות!

    חזק ואמץ ד"ש לבת דודה המופלאה שלי, לילך

כתיבת תגובה