אתה ארזת את זה לבד ?

מי לא מכיר את המשפט המפורסם הזה מהביקור בשדה התעופה ?

לפעמים, כשאני מחליף למי מהשלישיה חיתול, אני מרגיש קצת כמו סלקטור בשדה התעופה – מנסה לברר מי מבין הפושעים נושא על גופו מטען נפץ.
זה מתחיל לרוב בשיטת כלבי הגישוש – ריחרוח אחוריו של החשוד תוך שאלה תמימה.

במידה ועולה חשד מתחילים בתחקור.
ארזת את זה לבד ? מישהו נתן לך משהו להעביר ?

קודם כל, לשאלה אם ארזת לבד – תמיד הדהים אותי איך אפשר לייצר כזה בלאגן באופן עצמי לבד.
נכון שיש מקרים שבהם הקקי הוא מסודר בגוש אחד, יישות אחת או לפחות כמה גללי כבשים מאורגנים, אבל במרבית הפעמים – סדום ועמורה (ככה כותבים ? )..
לא ברור כל המריחה הזו, וכמובן שלא תמיד אפשר להיות בטוחים שהצלחת לנגב את הכל מכל החריצים.

ולשאלה אם מישהו נתן לך משהו להעביר – גם אם התשובה היא לא, תמיד אפשר למצוא שם שאריות ועצמים שברור לך שלא יצאו מהתחת של החשוד.
אבנים (ולא מהכליות), חלקי פירות טריים שחולקו זה עתה במזנון, ועוד הזרוע נטויה.

אז הצלחנו לאתר את החשוד – ועכשיו כל מה שנותר זה לנטרל את המטען – פשוט ? לא ממש.

כן כן, צריך לארוז את הכל בחזרה ובזהירות במרכז החיתול, שחס ושלום לא יזלוג שום דבר החוצה, כולל המגבונים המשושמשים, ואני לפחות נחשב משתמש כבד, משתמש ברוחב פס נכבד מהאריזה.

בנוסף, צריך כמובן לאחוז את זוג הרגליים של המנוטרל באויר, הרי הוא לא יעשה זאת לבד מעצמו.

ואם כל זה לא מאתגר מספיק, לפחות חברי החוליה אצלנו אוהבים להשתעשע בשליחת ידיים אל עבר הנפץ (חרא אם לא הבנתם) – מה יש לכם לשחק בזה, תנו לנטרל את המפגע בשקט! ילדים זה שמחה.

טוב, נראה לי שרק נשאר לנו להמציא מכונת שיקוף שתדע לזהות מרחוק מבלי לדחוף את האף לישבם כמו כלב מיוחם, אם יש שם מטען או לא.

 


כתיבת תגובה