שירותי הסעדה

וואו… כמה זמן לא כתבתי.
חודש וחצי.

שבת האחרונה ממש חידדה בעיני את שירותי ההסעדה שפתחנו מרגע שהשלישיה נטשה את בקבוקי הסימילאק ועברה לאוכל מוצק.
זה פשוט לא יאומן כמה היצורים הקטנים האלה אוכלים! וכל אלה שקופצים ואומרים עכשיו "הם גדלים, מה אתה רוצה …? " דחיל ראבאק!
גדלים גדלים, מה הם האפונה של ג'ק ?
פתחנו את הבוקר בסביבות 06:00 עם בקבוק חל בלחימום הקנה… ככה בכיף שלהם מול השירים של ארץ ישראל הישנה והטוב בהופ ילדות ישראלית.
אחרי מנוחה של 20דקות! התחילו העורבים לכרכר במטבח.
"גוגי, גוגי" (בשורוק, לא בחולם) זעקו העורבים, והכוונה היא לשוגי, או כל צורה של קורנפלקס אחרת.
בשניה שהבעתי נכונת להענות לבקשה, עטה נוגה על ארון כלי הפלסטיק שלהם ושלפה 3 קעריות פלסטיק תוך הכרזה "אני! אני! אני!" – יעני, אני מחלק את הצלחות שיהיה ברור בנים!.
כל אחד עמד בתורו עם הקערה ממתין למנת הדגנים שלו, ובעודי חופן את ידי מלוא הטנא, אל הקטנטנים כבר מזכירים לי לא לשכוח "לב! לב!" – נכון, חלב, ניחשתם נכון, הרי מה הטעם בקורנפלקס בלי חלב ? בדיוק כמו שווארמה בלי צנוברים וקצת שומן מלמעלה.

אז התיישבו השלושה, כל אחד וצלחתו במטבח ולעסו בחדווה שמחה וגיל את הקורנפלקס להנאתם, תוך כדי ציחקוקים פנימיים.

לקראת השעה שמונה, החברה שעד עכשיו הסתובבו בבית בין שלל פעילות (עשו ברדאק, מה נראה לכם ? ), התחילו לקרקר בשלישית (לא פיספסתי, ראשון בקבוק, שני קורנפלקס).
"פוני! פוני!" דרש העם, ולא, לא מדובר בסיבוב על סוס פוני, אלא מלפפון.
וכך קולפו להם 3 מלפפונים לתפארת מדינת ישראל והוגשו אחר כבוד לחבר המושבעים.
זה מעניין שילדים יכולים להתלהב מירק שבסה"כ נראה כמו טוש מאוד מאוד גדול בצבע ירוק.

אחרי שהאחרון סיים לטחון את המלפפון (בדיוק 7 דקות) צדה עינו של אלון את קערת תפוחי העץ שבמטבח.
הפעם, היות ולא נדרשת התערבות הורית, החל הבחור בפעולה צבאית נסתרת להשגת פרי גן העדן.
הוא דחף את כסא הישיבה מפינת האוכל אל עבר הדלפק, הצמיד כך שישאר מספיק מרווח לטפס ולהרים את ראשו, ולאחר שעשה זאת, הניח רגל אחת על הדלפק בעוד ידו ממושט אל עבר הקערה, חוטפת לו את הפרי האסור (האמת ממש לא אסור אבל סתם משתלב יפה).
לאחר שהשיג את מבוקשו התיישב כיאה לילד טוב ירושלים על הכסא ליד הדלפק והחל לאכול בהנאה את התפוח.
וברור ששני הסוכנים הסמויים עקבו היטב אחרי 007… וגם הם זכו בתפוח, איך לא ? המון זמן לא אכלנו!

השעה 10 הגיעה, ומזל שכך, כי הג'חנון היה מוכן, והכנופיה שוב רעבה! לא יאומן.

כן כן, הם גדלים, הצריכים את זה… BS… ואחרי זה עוד התפלאנו למה ב-15:00 בארחות הצהריים התמלאו מייד אחרי המרק ולא רצו עוף ותפוחי אדמה…

 

 


כתיבת תגובה