רגל אחת בלי גרביון

יום שישי את יודעת…

יש בעיר מסיבה, כך לפחות כתב יעקב גלעד.
בכל מקרה, לא תכננו לרקוד כל הלילה – רק ללכת לגן סה"כ. אבל יום שישי הוא יום מיוחד.
ראשית, הוא יום קצר, סיבה מצוינת לחגיגה לילדים, לא מבין למה, הרי הם תקועים איתנו ההורים מהצהריים וצריכים למצוא דרכים חדשות ויצירתיות כדי לשגע אותנו – הייתי בטוח שהעניין הזה הוא הדדי ;).

שנית ביום שישי מותר להביא צעצועים לגן, כל אחד ומה שמתחשק לו.
אחד יביא משאית על נגרר, האחר יביא דיסק שירי קרחנה, ויש מי שתבחר לענוד שרשרת פירות מ-א-מ-מ-ת!
יחד עם זאת לא אלו הסיבות למסיבה בעיר.
הסיבה נעוצה בעובדה, שמאז ומעולם (או מרגע מסויים שאיננו יודע להצביע עליו בדיוק, וגם לא מדוע זה החל) הילדים דורשים
לבוא לגן ביום שישי בלבוש חגיגי. רק אלוהי האופנה יודע למה.
שפר עלי גורלי וזכיתי הבוקר לתורנות א.גן, וכבונס הגברת הצעירה לבית גולן החליטה שהיום היא לובשת גרביונים.

עכשיו, תסבירו לי, ולכל הגברים – מה הרעיון ? לא באמת ? מה ? מה זה ?
מעולם לא נתקלתי בצורך שלהלביש גרביון, מקסימום להפשיט אבל זה עולם אחר.
עכשיו, להלביש גרביון לילדה בת 13 דקות לחמש זו המקבילה להחלפת חיתול לעולל בן 4 חודשים באמצע ינואר כשלגופו 4 שכבות, לא כולל החיתול.
הרי זה הסיוט של כל הורה (ותפסיקו עם ההכחשות) !אז גרביונים… מה הקטע ? למה לא טייץ וגרביים ? זה משרת את אותה המטרה, אבל לוקח רבע מהזמן להלביש, והטיעון לעניין היופי לא באמת תופס ביל 13 דקות לחמש, וטוב שכך,
ונוח – זה בטוח שלא!
ומעבר לעניין הנוח/לא נוח, נקודה בעייתי נוספת ועיקרית עבור מלבישי גרביונים היא התוצאה המסובבת הבלתי נמנעת של החלק התחתון (להלן הגרב) משאר כיוון הגרביון עצמו (להלן הטייץ).
ותחסכו ממני את השיטות השונות של לאסוף את כל השרוול הארוך ולהלביש על הרגל עצמה – לא תופס! בטח כשאתה עושה את זה למישהו אחר ולא לעצמך.
בסוף זה לא נוח, זה מציק, מסתבך באצבעות ומסתיים בבכי,  שלי כמובן – מה עשיתי ?

יאללה – יום שישי!


כתיבת תגובה