לצרוח, או לא לצרוח… זו השאלה…

שוב… דילמות של הורה צעיר (X3)…

ישנם רגעים בהם העולל (או עוללה) נרגעים רק כאשר הם על הידיים ואתה במצב של תנועה, לא רק עמידה – תנועה!
יכול להיות שזה הדור החדש של התינוקות שיש להם ג'יירו אינטגרלי בשילוב מקלט GPS ברמת דיוק של אלפית המילימטר…
איך לעזאזל הם מזהים אם אני עומד או יושב – ובאמת… מה זה משנה ?
לא מבין…
וכאן נכנסת הדילמה…
הרי ברגע שהעולל (או עוללה) מתחילים לבכות, ,אנחנו ישר נעמדים דום, מנסים כל טכניקה, תנוחה או זווית גם אם היא לא נוחה לנו או מעייפת, העיקר שירגע (או תרגע).
מה אם לא נעמוד "דום" ?
מה יקרה אם יצרחו על הידיים בישיבה… תוך כדי נדנוד… עם מוצץ בפה…
דקה… שתיים… עשר…. לבסוף הבכי נרגע. כן… שקט…
עדיין מנקרת השאלה בפנים… האם אני בסדר ?
איפה לכל הרוחות שמתי את החוברת הפעלה של העולל (או העוללה) הזה (או הזו) … ?

ד"ש


תגובה אחת בנושא “לצרוח, או לא לצרוח… זו השאלה…”

כתיבת תגובה