תקופת הצנע מחניקה…

הגוזלים מפתחים הרגלי אגירת מזון מוזרים מאוד, כאילו שאנו חיים בתקופת צנע כלשהי ומזון הוא במעט בלתי ניתן להשגה.
זה מתחיל מאגירת מזון בידיים, פשוט, לתפוס כמה שיותר, הרי לא מספיק כריך ביד אחץ אם יש מקום גם ביד השניה.
השלב הבא הוא אגירת מזון בצלחות שהפ משתמשים בהם, כולל "גניבת אוכל" מהצלחות של האח/ות ברגע של היסחן דעת.
השלב האחרון הוא אגירת מזון בפה. עוד ועוד מזון נדחס לפה, עש אין מקום ללעוס, שלא לדבר על לנשום.
ראבאק – מה הקטע ? סתם להיחנק ולהלחיץ את אמאבא ???

זה בהחלט הזמן לרענן את תרגולת הימליך!

מזון מעובד…

תמיד כשאומרים מזון מעובד, חושבים על בשר כלשהו שמי יודע באמת מה הוא היה לפני, ומה עבר עליו בדרך על מנת
להביא אותו עד הלום בתור נקניקיה נניח.

אז הנה עוד נקודה למחשבה, על מזון מעובד.
להמשיך לקרוא מזון מעובד…

חופשה זה חובה…

תאמינו או לא, אבל עברה טיפה מעבר לשנה וכבר אנחנו נופשים שוב, בלי הילדים.
זה בהחלט מעורר תהיות…
הורים רבים לא עוזבים את הילדים אפילו ללילה אחד בשנים הראשונות.
אני חושב שזו טעות, שחובה לקחת קצת אוויר, לנשום, לנוח, לישון… להיזכר בימי שיש בצהריים שאין כל כך מה לעשות,
ואם אם אפשר להיזכר בזה, בעודי יושב על המפרסת שמשקיפה אל הכנרת, כששקט מסביב ורק משב הרוח בעלי העצים מפיר את הדממה, וריח העץ מארובת הקמין נישא – מה טוב.
להמשיך לקרוא חופשה זה חובה…

תמונה אחת שווה אלף מילים

אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אז הנה פוסט שכולו תמונות – תמונות מאחורי השלישיה, מה זה באמת…
להמשיך לקרוא תמונה אחת שווה אלף מילים