הנדסת מוצרים 2…

טוב… הפוסט הקודם בנושא מחייב התייחסות לעוד ועוד מוצרים…

היום על הפרק כסאות לרכב בשיטת ה-PNP – Plug & Play, יען כל אלה עם התושבות לאוטו…
הבעיה שלי איתם היא התאמת הרצועות לגודל העולל/ה.
להמשיך לקרוא הנדסת מוצרים 2…

לצרוח, או לא לצרוח… זו השאלה…

שוב… דילמות של הורה צעיר (X3)…

ישנם רגעים בהם העולל (או עוללה) נרגעים רק כאשר הם על הידיים ואתה במצב של תנועה, לא רק עמידה – תנועה!
יכול להיות שזה הדור החדש של התינוקות שיש להם ג'יירו אינטגרלי בשילוב מקלט GPS ברמת דיוק של אלפית המילימטר…
איך לעזאזל הם מזהים אם אני עומד או יושב – ובאמת… מה זה משנה ?
לא מבין…
וכאן נכנסת הדילמה…
הרי ברגע שהעולל (או עוללה) מתחילים לבכות, ,אנחנו ישר נעמדים דום, מנסים כל טכניקה, תנוחה או זווית גם אם היא לא נוחה לנו או מעייפת, העיקר שירגע (או תרגע).
מה אם לא נעמוד "דום" ?
מה יקרה אם יצרחו על הידיים בישיבה… תוך כדי נדנוד… עם מוצץ בפה…
דקה… שתיים… עשר…. לבסוף הבכי נרגע. כן… שקט…
עדיין מנקרת השאלה בפנים… האם אני בסדר ?
איפה לכל הרוחות שמתי את החוברת הפעלה של העולל (או העוללה) הזה (או הזו) … ?

ד"ש

משחק ילדים…

השאלה הנפוצה כשפוגשים אותנו אנשים חדשים היא "מה עושים עם שלישיה ?!?!"…

האמת שמכיוון שאלה הילדים הראשונים, לא היתה לנו החוויה של ילד אחד על מנת להשוות.
אני חייב להגיד שזה בהחלט מאתגר – אין ספק – במחשבה על זה, התמודדות עם ילד אחד בעיני לפחות נראת כמו משחק ילדים….
אבל שוב, דברים שרואים מכאן, לא רואים משם, ולהיפך…

אז מה זה אומר שלישיה ?….

נתחיל בקצת נתונים יבשים….
3 ילדים (אמרנו…)
2 עגלות (תאומים + יחיד. עגלת שלישיה קיימת אבל מאוד לא פרקטית)
3 מיטות
3 בייבי סנס
3 מוביילים למיטות
1 שידת החתלה
2 ערימות חיתולים על השידה (2 גדלים).
18 חיתולים (מינימום) ביממה.
3 מקלחות
18 בקבוקי אוכל מוכנים מראש ל-24 שעות במקרר.
1 מחמם בקבוקים
1 לול + מובייל (אמרנו כבר מוביילים לא?)
2 נדנדות סופר אקטיביות (נידנוד לכל הכיוונים כולל מוזיקה ואטרקצייות ויזואליות)
2 טרמפולינות, אחת שהילדים אוהבים יותר ואחת אוהבים פחות (שוב נושא האטרקצייה משחק תפקיד חשוב)
3 סלקלים
מלאאאאאן בגדים, ערימות…. באמת (טוב שיש חברים ומשפחה שמעבירים הלאה, וכן כן, גם קונים 🙂 )
מוצצים – אין ספור….
8 סטים של סוללות אצבע נטענות (4*8) – וכן כולן תפוסות בצעצוע זה או מובייל אחר (ייתכן והצעצוע/מובייל עבר הסבה לסוללות אצבע מהסוללות השמנות והמעצבנות)
טבלת מעקב – על המקרר טבלה שמרכזת נתוני האכלה, החלפה, חום ותרופות במידת הצורך לכל ילד – לך תזכור מי אכל מתי ומי עשה קקי ומי פיפי…
טוב – יש עוד המון דברים אבל לא נלאה אתכם/ן…

נמשיך…

האמת שלאחרונה השגרה לאט לאט (טפו טפו טפו , פלפל שום בצל) מתחילה לחדור והגוזלים מתחילים לישון נורמלי בלילות יחסית – 20:00 עד 05:00… פינוק.
עדיין 3 ילדים במהלך 24 שעות זה תהליך לא פשוט.
ראשית, חובה 2 אנשים לפחות בבית, פחות מזה – התאבדות.
הימים מתחילים בסביבות 05:00 עם קול קריאת התרנגול (ווווואאהההההה – זה שרעב ראשון).
בקבוק נכנס מהר מהמקרר למחמם בקבוקים + 12 מ"ל מים והופ, המנה בדרך….
אם יש כוח וסיבה מוצדקת (איייףףףףף) אז מחליפים חיתול, ואם לא מחכים לסבב הבא…
בד"כ שלושתם מתעוררים בהפרשים סבירים של חצי שעה אחד מהשני/ה ככה שאפשר להשתלט עליהם ולהאכיל את כולם עד לשקיעתם בתרדמת נוספת…
בשבועות האחרונים כל אחד סובל בצורה כזו או אחרת מגזים וכאבי בטן… ככה שהרבה זמן פנוי אין, לרוב יש עולל אחד לפחות על הידיים.
על כך נוסיף את בעיית הריפלוקס של נוגה שמצריכה טיפול עדין בתנוחות (שכיבה באלכסון, מניעת נידנוד לאחר האוכל) ותרופה פעמיים ביום, ועכשיו גם אלון מצטרף לנושא קצת… אבל שטויות – יעבור.
הם מאוד אוהבים לשמוע אלטון ג'ון – מאוד מרגיע אותם שמישהו אחר צועק במקומם… 🙂
לקראת הצהריים/ערב באחד מהסבבי האכלה (כל 3.5 – 4 שעות) עושים גם מקלחת (שגם היא שופצרה, למה לא עושים לעזאזל בה ברז, מה עוזר הצינור המחורבן הזה עם הוו שתמיד עף באמצע האמבט???), ומתמרחים בקרם גוף (הבנים שלי מטרוסקסואלים – לכל המעוניינות… 🙂 ) ואוכלים שוב…. שמנמנים…
לקראת הערב נרדמים הגוזלים… ואז אפשר לנקר בשקט מול כוכב נולד….
את הבקבוקים (18 אמרנו) שוטף המדיח בייסודיות.
מזמנו וויתרנו על קונספט ה"סטריליזטור" – זה מטורף תפעולית ומה הרעיון בלעשות סטריליזציה לבקבוק על מרכיביו עם שאר הדברים בבית לא סטרילים… ?!?!… חסכנו שעות מנוע של המיקרו…
את האוכל מכינים בגלונים, 600 מ"ל מים + 10 כפות סימילאק, ומחלקים בבקבוקים לפי הנוסחה הידועה (150 מ"ל ליממה * משקל הילד / 6).
אההה…. שכחתי שתוך כדי במהלך היום אנחנו מפנקים את את מכונת הכביסה שלנו – צריך לתרום את החלק שלנו לנזק האקולוגי… לרוב 2 מכונות ביום…
תוסיפו לזה 3 מתקני תלייה לייבוש (כאלה מברזל) – שעל המרפסת…

טוב – אז נשאר רק זוג אופניים אחד – שלי…. פעם בשבוע (כן כן הדרדרתי מ-3 לפעם אחת) אני בורח לשעתיים וחצי… איזה כיף… והאמת שנראה לי שיש לי פנצ'ר…

תשמעו… שלישיה זו חוויה…
הם מתחילים להכיר אחד בשני… למשוך, להסתכל, לדבר, לבכות בהמשך לאחר…

לסיום – קרן האלופה – בלעדיה כל זה לא היה קורה….
היא באמת אלופה – שורדת איתם כל יום כל היום וכל הלילה…. (אני רק עמוד תומך).
אין עליה….
לפני שבועיים, חגגתי 33 אביבים…
היא הפתיעה אותי ונטשנו את הילדים ל-24 שעות למקום מדהים שנקרא "פטיט פרובנס", לא רחוק במושב ינוב…
אלופה.

חג שבועות שמייח שהיה….

טרומפלדור היה אלוף…

תשמעו, מה שאפשר לעשות עם יד אחת…
ערב טיפוסי בתקופת הגזים יכול לעבור כשבמשך 4-5 שעות יש לפחות עולל אחד על הידיים.
אתה לומד כ"כ הרבה פעולות, שבשגרת יומך אתה עושה בשתים ידיים – לתפעל ביד אחת בלבד.
הפעולה הפשוטה של לשטוף ידיים (הייתי חייב להשת…, כן זה גם בעמידה כולל סגירת הרוכסן שזוהי בעצמה פעולה שעוברת על כל חוק בטיחות מינימלי).
לא כ"כ פשוט לסבן יד אחת בעצמה ואח"כ לשטוף את עצמה מהסבון.
לפתוח בקבוק אוכל ביד אחת (לא לא, בלי טריקים של להחזיק את הילד עם הכתף כמו טלפון סלולרי).
טרומפלדור, שאיבד את ידו השמאלית בגיל 24 במלחמת רוסיה – יפן, חי את שארית 16 שנותיו עם יד אחת בלבד.
בקרב על תל חי, נפצע קשה בבטנו. היות ולא היו חובשים במקום הכניס בעצמו עם ידו היחידה את המעי לבטנו וחבש את עצמו – אלוף.
איזו זכות יש לי להתלונן ? אני עוד מסוגל להחזיק ילד ביד אחת ולגרד באף באותה העת…. 🙂