עגלות

אני חושב שמהרגע שידענו על כך שמדובר בשלישיה, העסיקה אותה השאלה – מה יהיה עם עגלה ?
מדובר הרי בפרוייקט לא פשוט.
תחילה קיימת הדילמה הבסיסית – האם יהיה מצב שבו אחד מאיתנו, זהבה או אנוכי נצא עם הכנופיה בהרכב חסר של אחד מאיתנו ? (3 ילדים + הורה 1).
הגעו למסקנה שסביר להניח שלא, ויתרה מכך סביר להניח שאחד מאיתנו יצא עם אחד או שנים מהם לבד.
הנחה זו הובילה אותנו לחשוב בכיוון של עגלת תאומים + עגלת יחיד.
אמנם זה מצריך תא מטען של רכב אמריקאי, יחד עם זאת עגלת שלישיות מצריכה תא מטען לא פחות קטן.
לעגלת שלישיות יש יתרון מרכזי שכולם מתניידים על אותה תשתית, אך החסרונות בה לא מעטים.
היא כבדה (20 ק"ג +/-), מגושמת מאוד במימדים – ולמי יהיה כוח לקפל אותה בגשם זלעפות.
אז החלטנו על תאומים + 1.
נשאלת השאלה אילו עגלות ? איזה יצרן ?
עשינו סיבובים בחנויות המובילות שילב ומוצצים.
בשילב המבחר היה דל מאוד, דגם אחד מאוד פשוט של מקלרן הידועה לטובה, ודגם נוסף של חברה שאני לא זוכר את שמה, ועלתה פי 3 מהמקלרן – תודה רבה.
במוצצים המבחר היה כבר גדול יותר ושם גם ראינו עגלות של בייבי ג'וגר.
התרשמנו לטובה (מהעגלה, לא מהחנות…) אבל לא היינו סגורים על עצמו.
בהמשך נכנסנו לבאני בי בהוד השרון ושם בזכות הסבריו של אחד הבעלים ששמו פרח מזכרוני הבנו שמה שאנחנו צריכים זה עגלות פרקטיות.
הוא הראה לנו מספר דגמים, זולים ויקרים, ובסופו של דבר אמר חבר'ה, אתם צריכים משהו פשוט, נוח ופרקטי – לכו על הבייבי ג'וגר.
היתרון שלה שהיא לא כבדה מדי, ומתקפלת ביד אחת.
סגרנו… עכשיו רק צריך שהנוסעים יגיעו :). אנחנו נחכה.


בדיקות, סקירות ושאר ירקות…

מהרגע שהחטלנו על כך שמשארים את הכנופיה כמו שהיא היה ברור שאת הכל נעשה באופן פרטי.
תודה לביטוח הבריאות אבל במקרה הזה הכנופיה תצטרך להבין (בגיל 12 +/-) שאת הטיול בר מצווה לדיסנילנד נעשה על
גבי הgoogle earth + השלמה בלונה-פארק תל אביב.

התחלנו בסקירת מערכות ראשונה בשבוע 17 אצל פרופ' רוני טפר. זה רגע מרגש לראות את הכנופיה שבאמת מתהווה בתנור של קרן.
שם גם גילינו שמדובר ב-"שם חם ורפת" ;).
באמת שבהתחלה לא הצלחתי להבין מה קורה שם בכלל בתמנוה התלת מממדית.
זה באמת מעניין איך הם מסוגלים לזהות את הטונוס, הבקע הצווארי, כיס המרה – אלוהים יודע – איך מלמדים את זה בכלל?!?
בסיום הבדיקה כל הכנופיה היתה מאושרת… כולל אמא דובה ואבא דובב :).

פרופ' פלדברג המליץ לנו לבצע גם בדיקת אקו לב עוברי לכנופיה, על מנת לראות שהכל מתפתח תקין מבחינה לבבית.
את הבדיקה עשינו בשבוע 22 באסותא תל אביב.
נורא מוזר שמי שביצע את הבדיקה, קרדיולוג בכיר, לוקה בתקשורת בין אישית ברמות קשות.
חוץ ממילים בודדות, בכניסתנו לחדר, היה שקט! תשתף, תסביר, תגיד משהו… דממה!!!
נו שויין…

חזרו בשבוע 23 לסקירה מורחבת אצל פרופ' רוני טפר.
עכשיו הגוזלים כבר גדלו לסביבות ה-700 גר' כל אחד. אוכלים יפה (אבא מבשל ואמא מגישה).
הפעם בתמונות התלת מימד כבר יכולנו להבחין באופן ברור בפרצופים, כפות ידיים… גוזלים :).
כשסיימנו פרופ' טפר נפרד מאיתנו ואמר שישמח לראות את הכנופיה שוב, אבל הפעם בתלת מימד אמיתי :).

ישנה אסכולה בזמן האחרון שאומרת שעושים גם סקירה שלישית באיזור שבוע 30… בתקווה שנגיע עד לשם..
נשקול כבר מה נעשה.


לבטים…

עברו להם מספר שבועות וככל שהזמן עובר, כל מפגש עם רופא זה או אחר מעלה את השאלה – "מה עם דילול ?…"

שאלה קשה מלאת מחשבות ולבטים.
הרי ידוע (למי שיודע כמובן) שהריון מרובה עוברים הוא הריון בסיכון.
הסיכויים לפגות ומומים גבוהים. יחד עם זאת כל הסיכונים הללו קיימים גם בהריון עם עובר אחד, באחוזים קטנים כמובן.
החלטנו שכל עוד הבדיקות תקינות – אנחנו לא רוצים לדלל. הרי זו הזדמנות לחוויה מדהימה, לטוב ולרע.

ככל שההריון מתקדם.. הכאבים של זהבה מתגברים – אל תשכחו – יש שם כנופיה של 3 חברים, כנראה עם כינור גדול,
שיושבים ומנגנים ומדברים בקול גדול.
לפעמים עולות מחשבות של האם זו היתה ההחלטה הנכונה, האם אנחנו לא בעצם מסכנים אותם ואת זהבה… הרי היא הרכזת של הכנופיה.

שאלות גדולות שלא תמיד קל לענות עליהן.

הקטע המצחיק (משהו…) הוא שכל רופא חדש שמגיע אל קרן למחלקה שואל – "לא דיברו איתכם על דילול ?!?"
נו מה נראה לך ??? שנזכרנו בשבוע 23 לחשוב על זה ?
אני לא מבין מה עובר להם בראש שמעלים את השאלות הקשות הללו בשבוע כל כך רגיש ? הרי זה כבר ממילא לא רלוונטי להמשך
ההריון אז למה לחפור ?!?! רופאים… נו שויין.

צריך להאמין שיהיה בסיידר – הכל יהיה בסיידר…