Happy 4th Birthday

זהו – עכשיו זה רשמי!

לפני 4 שנים, בשעה זו הם הגיחו – השלישיה המנצחת!
לא יאומן איך שהזמן טס. חווית ההורות הזו, מלאת הריגושים, החוויות, התסכולים, הבכיות, המחלות, התרופות, המשחקים, הצחוקים, התמונות, השירים, הריקודים, הארוחות, המקלחות, ההרדמות, הטיולים, המשפחה, החברים – טס לה, במהירות האור.

הכנופיה

להמשיך לקרוא Happy 4th Birthday

חרא של תקשורת…

אזהרה : (לא לבעלי קיבה רגישה / לא לקריאה בעת אכילה)

טוב, זה שהם כבר גמולים זה ידוע, אושר גדול למרות הפיספוסים פה ושם.

כמו כל מכונה טובה ומשומנת, (בנים של אבא) ברגע שמשהו מסיבי נכנס לפה, מקום חייב להתפנות, וכך אנחנו מוצאים את עצמו באמצע הארוחה עם שני מחרבנים.
להמשיך לקרוא חרא של תקשורת…

עזרה… מי צריך אותה בכלל ?

אופס, נראה לי בלעתי חרג'וק – בחיי, שניה לפני שהתחלתי לכתוב את הפוסט לקחתי שלוק, ומשהו גושי ומוזר החליק במורד גרוני – Damit!
אבל לא בחרג'וקים עסקינן הפוסט הזה, אלא בג'וקונים שבוחרים לתקוף תמיד כשאתה עמל על הכנת ארוחת בוקר/צהריים/ערב/Whatever!
להמשיך לקרוא עזרה… מי צריך אותה בכלל ?

יום העצמאות

את זה אני לא אבין לעולם, את הלך הרוח במושב של תימנים.
את העובדה שיש שני בתי כנסת ביישוב כל כך קטן, והם עוד צמודים אחד לשני, כבר הפנמתי – ללא כל הסבר מבריק שהתקבל.
אבל למה ? למה לשם שומו שמיים, צריך בחגיגות יום העצמאות לארגן שני מוקדי קריוקי שונים, ושניהם זועקים בקולי קולות עד שהשכנים בקלנסאווה צעקו "ח-א-ל-א-ס!!!"
להמשיך לקרוא יום העצמאות