משחק ילדים…

השאלה הנפוצה כשפוגשים אותנו אנשים חדשים היא "מה עושים עם שלישיה ?!?!"…

האמת שמכיוון שאלה הילדים הראשונים, לא היתה לנו החוויה של ילד אחד על מנת להשוות.
אני חייב להגיד שזה בהחלט מאתגר – אין ספק – במחשבה על זה, התמודדות עם ילד אחד בעיני לפחות נראת כמו משחק ילדים….
אבל שוב, דברים שרואים מכאן, לא רואים משם, ולהיפך…

אז מה זה אומר שלישיה ?….

נתחיל בקצת נתונים יבשים….
3 ילדים (אמרנו…)
2 עגלות (תאומים + יחיד. עגלת שלישיה קיימת אבל מאוד לא פרקטית)
3 מיטות
3 בייבי סנס
3 מוביילים למיטות
1 שידת החתלה
2 ערימות חיתולים על השידה (2 גדלים).
18 חיתולים (מינימום) ביממה.
3 מקלחות
18 בקבוקי אוכל מוכנים מראש ל-24 שעות במקרר.
1 מחמם בקבוקים
1 לול + מובייל (אמרנו כבר מוביילים לא?)
2 נדנדות סופר אקטיביות (נידנוד לכל הכיוונים כולל מוזיקה ואטרקצייות ויזואליות)
2 טרמפולינות, אחת שהילדים אוהבים יותר ואחת אוהבים פחות (שוב נושא האטרקצייה משחק תפקיד חשוב)
3 סלקלים
מלאאאאאן בגדים, ערימות…. באמת (טוב שיש חברים ומשפחה שמעבירים הלאה, וכן כן, גם קונים 🙂 )
מוצצים – אין ספור….
8 סטים של סוללות אצבע נטענות (4*8) – וכן כולן תפוסות בצעצוע זה או מובייל אחר (ייתכן והצעצוע/מובייל עבר הסבה לסוללות אצבע מהסוללות השמנות והמעצבנות)
טבלת מעקב – על המקרר טבלה שמרכזת נתוני האכלה, החלפה, חום ותרופות במידת הצורך לכל ילד – לך תזכור מי אכל מתי ומי עשה קקי ומי פיפי…
טוב – יש עוד המון דברים אבל לא נלאה אתכם/ן…

נמשיך…

האמת שלאחרונה השגרה לאט לאט (טפו טפו טפו , פלפל שום בצל) מתחילה לחדור והגוזלים מתחילים לישון נורמלי בלילות יחסית – 20:00 עד 05:00… פינוק.
עדיין 3 ילדים במהלך 24 שעות זה תהליך לא פשוט.
ראשית, חובה 2 אנשים לפחות בבית, פחות מזה – התאבדות.
הימים מתחילים בסביבות 05:00 עם קול קריאת התרנגול (ווווואאהההההה – זה שרעב ראשון).
בקבוק נכנס מהר מהמקרר למחמם בקבוקים + 12 מ"ל מים והופ, המנה בדרך….
אם יש כוח וסיבה מוצדקת (איייףףףףף) אז מחליפים חיתול, ואם לא מחכים לסבב הבא…
בד"כ שלושתם מתעוררים בהפרשים סבירים של חצי שעה אחד מהשני/ה ככה שאפשר להשתלט עליהם ולהאכיל את כולם עד לשקיעתם בתרדמת נוספת…
בשבועות האחרונים כל אחד סובל בצורה כזו או אחרת מגזים וכאבי בטן… ככה שהרבה זמן פנוי אין, לרוב יש עולל אחד לפחות על הידיים.
על כך נוסיף את בעיית הריפלוקס של נוגה שמצריכה טיפול עדין בתנוחות (שכיבה באלכסון, מניעת נידנוד לאחר האוכל) ותרופה פעמיים ביום, ועכשיו גם אלון מצטרף לנושא קצת… אבל שטויות – יעבור.
הם מאוד אוהבים לשמוע אלטון ג'ון – מאוד מרגיע אותם שמישהו אחר צועק במקומם… 🙂
לקראת הצהריים/ערב באחד מהסבבי האכלה (כל 3.5 – 4 שעות) עושים גם מקלחת (שגם היא שופצרה, למה לא עושים לעזאזל בה ברז, מה עוזר הצינור המחורבן הזה עם הוו שתמיד עף באמצע האמבט???), ומתמרחים בקרם גוף (הבנים שלי מטרוסקסואלים – לכל המעוניינות… 🙂 ) ואוכלים שוב…. שמנמנים…
לקראת הערב נרדמים הגוזלים… ואז אפשר לנקר בשקט מול כוכב נולד….
את הבקבוקים (18 אמרנו) שוטף המדיח בייסודיות.
מזמנו וויתרנו על קונספט ה"סטריליזטור" – זה מטורף תפעולית ומה הרעיון בלעשות סטריליזציה לבקבוק על מרכיביו עם שאר הדברים בבית לא סטרילים… ?!?!… חסכנו שעות מנוע של המיקרו…
את האוכל מכינים בגלונים, 600 מ"ל מים + 10 כפות סימילאק, ומחלקים בבקבוקים לפי הנוסחה הידועה (150 מ"ל ליממה * משקל הילד / 6).
אההה…. שכחתי שתוך כדי במהלך היום אנחנו מפנקים את את מכונת הכביסה שלנו – צריך לתרום את החלק שלנו לנזק האקולוגי… לרוב 2 מכונות ביום…
תוסיפו לזה 3 מתקני תלייה לייבוש (כאלה מברזל) – שעל המרפסת…

טוב – אז נשאר רק זוג אופניים אחד – שלי…. פעם בשבוע (כן כן הדרדרתי מ-3 לפעם אחת) אני בורח לשעתיים וחצי… איזה כיף… והאמת שנראה לי שיש לי פנצ'ר…

תשמעו… שלישיה זו חוויה…
הם מתחילים להכיר אחד בשני… למשוך, להסתכל, לדבר, לבכות בהמשך לאחר…

לסיום – קרן האלופה – בלעדיה כל זה לא היה קורה….
היא באמת אלופה – שורדת איתם כל יום כל היום וכל הלילה…. (אני רק עמוד תומך).
אין עליה….
לפני שבועיים, חגגתי 33 אביבים…
היא הפתיעה אותי ונטשנו את הילדים ל-24 שעות למקום מדהים שנקרא "פטיט פרובנס", לא רחוק במושב ינוב…
אלופה.

חג שבועות שמייח שהיה….

פסח שמייח… או-הוווו

שבוע לפני פסח מישהי אמרה לי, לא זוכר באיזה הקשר – איזה כיף – אתה בחופש בפסח – ממש!
ערב פסח נפתח בזה שממש ב20:00 נוגה התחילה לקרוא את ההגדה – ועוד בנוסח ספרד, על כל המשתמע על כך ולא הסכימה לעצור עד שסיימה לשיר את חג גדיא.
נו שויין.
איך שהנחנו את האימאם האחרון לישון, דפיקות בדלת שגררו כמובן נביחות שמחה וצהלה של בובה, כנהוג אצלנו בהכנסת אורחים.
רוני וינון הופיעו על מפתן דלתנו עם שלל מטעמים מהסגר שלהם – ניצלנו – אכלנו גפילטע בלי לקרוא את ההגדה – זה נקרא To Fuck The System.
העברנו ערב נעים, קצת יין לייט (7%), עוגת שוקולד טריקולור שאורלי ואפי הביא בצהריים לקראת החג… היה מעולה.
אני חייב לציין שהימים טסים.
אתה מוצא את עצמך לא פעם שואל "מה? כבר עברו 3 שעות??? עוד פעם להאכיל ???"…
אז איתי'וש השמנמן כבר מצליח לישון פרקי זמן ארוכים יחסית למרות שיש לו קטעים של התעוררות אחרי 3 שעות עם רעב של ילד סומלי שזה עתה סיים לצלוח את מדבר סיני.
הוא יהיה טבח – הילד אוהב אוכל.
נוגה כרגיל צווחנית להפליא – הילדה הזו תהיה זמרת סופראן – תזכרו מה אמרתי (כתבתי בעצם).
אלוני הקטנטן יהיה טייס, או נחש קוברה, או טייס…

הבוקר עשינו טיול עד לארומה שבצומת לידני לקנות אייס ארומה לצינון היום.
קרן נכנסה עם אלון עליה לקנות והשאירה את העגלה הבודדת ריקה ואני נשארת עם איתי ונוגה בעגלת התאומים להתחמם בשמש.
זוג שישב בשולחן לא רחוק מאיתנו פנה ושאל "סליחה, זו שלישיה ?". "אנחנו לא מסתובבים עם עגלה ספייר סתם" עניתי :).
כמובן שהתפעלו ואמרו "בטח הלילות שלכם קשים"… אז זהו שאני חייב לומר שעד כה… החלק הקשה הם הימים ופחות הלילות.
בלילות הם ישנים ומקסימום נרדמים אחרי האוכל בעוד שבימים הם מתעוררים מכל דבר, מפליצים, מגרעפסים ושאר מיני קרחצנים… Go figure.

אני חייב להתנצל על העדכון האיטי – אבל באמת שידינו עמוסות.

תמשיכו לעקוב.

האינתיפאדה השלישית

שלושה ילדים קטנים בבית זה כמו אינתיפאדה.
לרוב בבית שורר שקט מתוח, שברירי. ואז פתאום, בלי כל סיבה נראית לעין. צווחה פתאומית מאחת ה"שכונות" מבעירה את השטח.
ההורים במקרה הזה מתפקדים על תקן צה"ל / שב"כ.
ראשית צריך להרגיע את השטח ולבודד את הגורמים המתסיסים.
מכניסים את המתפרע לחדר וסוגרים את הדלת בתקווה שקירות הגבס מעמעמים את קולות ההסתה של האימאם מהמסגד התורן.
במידה והיתה הצלחה לבודד את הגורם המתסיס… השטח נרגע ואפשר להסיר את העוצר.

לעיתים עם עבודת מודיעין טובה אפשר לאתר מתסיסים עם קקי בחיתול שמתבשלים בתוך עצמם עם כוונות להתפרעות.
טיפול ממוקד במתפרעים אלה ע"י אמבטיה חמימה וחיתול טרי יכולה לקנות לך עוד כמה שעות שקט טובות – או שלא.
כשנותנים למתפרע אצבע… הוא רוצה את כל הבקבוק 😉

לפעמים אנחנו מצליחים להרגיע אותם רק אחרי שמכניסים אותם לניידת ופותחים בנסיעה פרועה הלוך ושוב במסדרון, משתדלים לא לדרוס כלב טועה…

כולנו תקווה שנגיע בסופה של הדרך להסכם שלום שיאפשר לשני הצדדים לישון לילה שלם בלי הפרעות.

גזים – זו לא צורת אנרגיה בעצם ?

ידענו שזה צריך להגיע… והיום זה הכה בפעם הראשונה.
הגוזלים סובלים מגזים. וזה מתסכל. מתסכל אותם, מתסכל אותנו.
אתה עומד חסר אונים מול צ'ופצ'יק הקטן שכואבת לו הבטן והוא בוכה ומתפתל וכל טכניקה שלא ניסינו, לא ממש משביעה את רצונו ומשככת את כאביו.
ניסינו טיפות אניס, ותנוחת הנמר, ועיסוי בבטן, ועיסוי בגב… חוץ מ-EXTRA ניסינו הכל.
לבסוף אחרי שעה ארוכה של צווחות הוא נרגע לכמה דקות, ושוב אנחנו מנסים את שלל האפשרויות העומדות בפנינו.
איך עוד לא המציאו סטראטאפ לזה ? טיפול בגלי קול, קרני לייזר או טילטול מהיר ועדין…. משהו שיקל להם על הכאבים.