סליחה…

העייפות, והקושי הנפשי והפיזי גורמים לכל הורה להיות לפעמים אדיש ואף עצבני כלפי אחד הילדים שלו, או כולם.
או שאולי זה רק אני.
מי שמכיר אותי יודע שלרוב אני נוח עם הבריות וקשה לעצבן אותי.
בשעות הקטנות של הלילה, כהשינה נקטעת כל פעם מחדש, גם הכבש הכי תמים הופך לזאב תוקפני.
להמשיך לקרוא סליחה…

אף לא מילה…

אני בטוח שלא מעט הורים נתקלו בסיטואציה, שהם רוצים לתקשר, אבל חייבים לשמור על שקט.
אצלנו זה קורה לרוב כששנינו יושבים מחוץ לחדר הכנופיה, שניה אחרי שנרדמו לאחר סצנת צרחות.
וצריכים להחליף מידע.

ברגעים אלה מתחילים לפתח שפת סימנים אינטואיטיבית.
להמשיך לקרוא אף לא מילה…