איזה שיעמום…

תקופת החגים, אתם יודעים איך זה, המון המון המון זמן ביחד עם הילדים.
הרבה הורים מתכננים מראש את התעסוקה לימים "הנוראים" הבאים עלינו לטובה, רק לא להתקע עם הילדים בבית – איזה טירוף.
בהחלט להעביר את הימים הנוראים בין 4 קירות יכול להיות מתסכל. עם זאת, אני מוצא אותנו יושבים ומסתכלים על הילדים מעסיקים את עצמם, ולאו דווקא ביחד.
נכון שהיתרון הקבוצתי הוא ענק, והגינה בבית מוסיפה את אפקט ה"תלת מימד" – אתה רואה אותם מתרחקים, נעלמים ושוב חוזרים מהצד השני -אך לא מעט מהזמן, הם משחקים כל אחד עם עצמו.
אחד מצליף בעץ עם מקל, השני שוכב על הדשא ובוהה, והשלישית, משחקת עם השרשרת שלה (אלה דוגמאות נבחרות כמובן).

בלי יותר מדי טלויזיה, בלי יותר מדי גירויים אלקטרונים (למרות שלא חסר בבית, ראו ערך מכונת כביסה).
פשוט להשתעמם, לשבת ולבהות, להעסיק את עצמך – בקיצור, להיות ילדים.

אני מתגעגע לימים האלה בילדות, שפשוט היה מ-ש-ע-מ-ם!

המדליה האולימפית בדרך

איזו גאווה – אני בטוח שכל הורה שילדו, ולא משנה באיזה גיל, חוזר הביתה עם מדליה, ועוד אולימפית – מתמלא גאווה.
לא רק אני יודע שהוא מוצלח ומוכשר, כל העולם יודע!

להמשיך לקרוא המדליה האולימפית בדרך

עזרה… מי צריך אותה בכלל ?

אופס, נראה לי בלעתי חרג'וק – בחיי, שניה לפני שהתחלתי לכתוב את הפוסט לקחתי שלוק, ומשהו גושי ומוזר החליק במורד גרוני – Damit!
אבל לא בחרג'וקים עסקינן הפוסט הזה, אלא בג'וקונים שבוחרים לתקוף תמיד כשאתה עמל על הכנת ארוחת בוקר/צהריים/ערב/Whatever!
להמשיך לקרוא עזרה… מי צריך אותה בכלל ?

אמא נסעה לחו"ל…

לא פשוט לעזוב ילדים קטנים, אפילו שזה למספר ימים, ובטח שמטעמי עבודה (עזבו את הסופ"ש גשר בלונדון – לא נחשב!).
הגעגועים מתחילים כבר שנכנסים למונית מחוץ לבית, אבל עזבו לא באנו לדבר על אימא – זה הבלוג של אבא ;).

כן כן – הבוקר (ושוב סליחה מאמא שכבר היתה בסיטואציה הזו לא פעם תודות לקצינת הקישור) אני לבד איתם.
להמשיך לקרוא אמא נסעה לחו"ל…