זהבה בבית

עברה תקופה לא קצרה….

אחרי 53 ימי אישפוז זהבה יצאה סוף סוף הביתה 🙂
השיחרור היה מרגש. הרי לא כל יום עוזבת מישהי אחרי הריון מאתגר, מחלקה שזכתה כולה להכיר אותה.
הרופאים, האחיות, כוח העזר, המאבטחים, אפילו הליצן שבא פעם בשבוע….

במחלקת הריון בסיכון במאיר, כמעט ליד כל מיטה מוצבת ארונית מגירות מפלסטיק.
בימים הראשונים זהבה לא הסכימה להכניס לשם דבר… לא לחשוב לרגע שנשארים פה עד הסוף.
אבל כשהדברים התחילו להצטבר על הארונית, אמרו, טוב.. רק את הספרים, ואז רק את השקיות הריקות, ורק את הסכום החד פעמי, ורק ורק ורק….והנה היום פירקנו מגרות שלמות, חילקנו את מה שאפשר לשכנות למחלקה ולאחיות… בכל זאת יהודי(ה) טוב(ה) אוגר(ת) דברים עם הזמן.. שיהיה.
תמיד טוב שיש שקית מלח של מקדונלדס או סוכר חום מקפה עלית – לכל צרה שלא תבוא.

אז אחרי הפרידה המרגשת זהבה עלתה לפגיה ואני הורדתי אחר כבוד 3 תיקים + טרולי קטן + 3 שקיות לאוטו. אחרי 3/4 מהדרך שמתי לב שאני גורר את החלוק על רצפת בית החולים – נו שויין…

בובה שמחה מאוד לראות את זהבה – היא לא שכחה אותה בזכות הריח שהגיע על כנפיה הכביסה במהלך השבועות האחרונים. ככה זה אינסטינקטים של כלב.

זהו… עכשיו נחכה לגוזלים שיצטרפו אלינו בקן…