For crying out loud – למה לבכות ?!?

כן, אני יודע – זה שלב, וזה עובר. אבל מתי ?!?
זה נראה כאילו גיל שנתיים + מביא איתו מימד חד להבעה של העוללים.
זה ממש אחרי מלים ומשפטים ושניה לפני שלב ה-“למה ? למה ? למה ?”
שלב הבכי ההתבטאותי! Dammit!
במקום לדבר, הם פשוט בוחרים לבכות.
מישהו הסתכל עליהם ולא בא להם טוב – בכי.
אמרת משהו לא במקום – בכי.
שמת אוכל לא מתאים בצלחת – בכי.
נתת נשיקה אוהבת כשלא מתחשק – בכי.
כעסת בצדק כאקט חינוכי – בכי.
שמת שיר לא נכון – בכי, בכי, בכי.

תארו לעצמכם אותנו המבוגרים (עלאק…) פורצים בבכי על כל פיפס קטן.
חתכו אותנו בכביש – בכי.
ברייק פרסומות ארווווך – בכי.
שמת יותר מדי מלח – בכי.
לא הצלחת לשנורר את המבצע ה”אטרקטיבי” מ-YES – בכי.
יש לך עצירות – בכי, טוב זה מוצדק אולי.

בקיצור – עולם מוזר יכל להיות לנו כאן…

שיגמר כבר השלב בכי הזה!
ואם הוא אמור להימשך עוד זמן, לפחות אפשר שיהיה חרישי ? 🙂


כתיבת תגובה